וינסנט בלאסקו איבאנז(Vincent
Blasco Ibanez) 1867 – 1928
בכל רחבי מחוז ואלנסיה, בעיר הגדולה וגם בעיירות קטנות, תמיד יש רחוב או שדירה על שם
בלסקו איבנז. בדיקתי העלתה שמדובר בסופר ואלנסיאני מפורסם, אשר בתקופתו היה הסופר
המפורסם ביותר בספרד ומחוצה לה. בין יצירותיו, יצירתו המפורסמת אשר אף הוסרטה
(פעמיים): "ארבעת פרשי האפוקליפסה" וכן יצירות נוספות כגון: הספר
"דם וחול" וכן נובלות רבות ומוערכות. הגם שלמד משפטים לא עסק בכך כמעט.
הוא חלק את זמנו בין פוליטיקה, ספרות ורדיפה אחר נשים. הוא תמך בבעלות הברית
במלחמת העולם הראשונה ויצא חוצץ נגד ספרד הקולוניאלית, גם דרך עיתון שייסד
בואלנסיה. חייו הסוערים ואכזבתו מהפוליטיקה בארצו, הניעו אותו לעבור לצרפת, שם
חי במנטון, עד מותו ב- 1928 יום לפני יום הולדתוה-61 . נחשב
מבניה המפוארים והמפורסמים של ואלנסיה, הונצח כיאה וכראוי בעירו ואלנסיה, שהקימה
מוזיאון על שמו, בבית שבו חי ואותו תכנן ובו מוצגים קורות חייו ויצירותיו.
חואקין סורוייה (Joaquín Sorolla
y Bastida) 1863-1923 סקרנותי החלה בתחנת הרכבת הגדולה
במרכז ואלנסיה הנקראת חואקין סורוייה. לאחר מכן נפלתי שבי בקסמי ציוריו הנפלאים,
בעיקר ציורי נוף ופורטרטים. סורוייה אכן נולד בואלנסיה אך יצר גם במדריד וברומא
ותמונותיו מוצגות בכל העולם. את חלקן ראיתי
לאחרונה במוזיאון PRADO במדריד ובואלנסיה עירו, במוזיאון BELLAS ARTES באולם המוקדש רק לו כמובן .outdoor work is
coe
אני, קרבאס והטוריה בשיטוטי
בפארק שמול ביתנו, בערוץ נהר הטוריה, ראיתי פסלים רבים מברזל מעוות, שלא ממש
התחברתי אליהם אבל סקרנו אותי דוקא בשל עזות ההבעה שלהן. חקרתי את הנושא ואספתי
מידע על הפסל קארבס. אבל לפני שניגש לסיפורו, כמה מילים על נהר הטוריה. העיר ואלנסיה
נבנתה לאורך גדות הנהר טוריה, החוצה את העיר ועובר במרכזה לאורך ואלנסיה לאורך 9
ק"מ. אולם לפני מספר שנים הוסט אפיק הנהר ממרכז העיר לצידה, כיוון שבתקופות החורף בואלנסיה, גאה הנהר והציף את
העיר. כיום ערוץ הנחל לשעבר, הרחב והפורה הוא בעצם עיר גנים, פסלים, מרכזי תרבות,
מגרשי משחקים ומבנים מרהיבים ביופיים. יאמר לזכותם של התושבים שהביעו מחאה על
התוכנית להקים בניינים בערוץ הנחל היבש במרכז העיר, וקיבלו "ריאה ירוקה יפה
וארוכה". עם זאת, יש תושבים בעיר האומרים לתיירים המתפעלים – כן, כאן קבורים
תקציבי החינוך והבריאות שלנו...
לוקאס קרבאס ( Lucas Karrvaz)
נולד ב-1951 בואלנסיה, למשפחה ענייה, ללא רקע אמנותי, וללא כל קשר לעולם האמנות. דוגמאות
ראשונות של יצירותיו עשה מבצק כילד, כשהוא מלווה את האפייה של אמו אולם לאחר האפייה
לא איפשר לאיש לאכול מהן. בהיותו כבן 13 החליט שחומר הביטוי שלו יהיה ברזל, למד ריתוך ומאז יצר
יצירות רבות אותן הציג בספרד ובעולם וזכה בפרסים
רבים כאמן-פסל. באתר שלו מצאתי את ה"אני מאמין" שלו, שמלווה אותו
ביצירותיו, כפי שהוא מגדיר זאת: "בחרתי למחזר
גרוטאות מתכת בעבודתי כמחווה לחומר שהשיג כבר את שליחותו. האתגר שלי הוא להראות את היופי שקיים בצורות הביטוי הרבות וכיצד כמה חתיכות
של ברזל חלוד, מעוות וחסר תועלת, יכולות לבטא ולהעביר רגשות ודאגות. העבודות שלי בדרך כלל משקפות אירועים, עובדות, מעשים, מסורות, רגשות,
טרגדיות ואירועים תרבותיים והיסטוריים, כי אני מאמין שאמן חייב להיות היסטוריון הזמן
של תקופתו. הייחוד שבסגנון המסוים בו אני עובד הינו הפיכת הברזל בכוח רגשות ל"פסל חי". אני מתמחה באמנות ציבורית שילוב של אמנות בחללים טבע עירוני."
יפה ומעניין. תמשיכי.
השבמחק