LOVERS OF TERUEL הנאהבים מטרואל

LOVERS OF TERUEL         הנאהבים מטרואל

מאז 1997 תושבי טרואל חוגגים את אחד מהחגים החשובים להם:חתונתה של איזבל דה סגורה. כל תושבי העיר מזקן ועד ילד לובשים תלבושות של ימי הביניים והופכים את העיר, שבתיה העתיקים, הכיכרות הספרדיות שלה והגזוזטרות המעוטרות שלה, הופכים אותה לתפאורה מרהיבה והולמת. התהלכנו ברחובותיה השוקקים אבירים, נסיכות, כמרים וסתם עמך ימי ביניימי, אפופים בתחושה ובאוירה של אותה התקופה.
האגדה הרומנטית מהמאה ה-13 מספרת כי בעיירה טרואל היו שתי משפחות עשירות מארסייה וסגורה. דיאגו ממשפחת מארסייה ואיזבל ממשפחת סגורה התאהבו עוד בהיותם ילדים וכאשר הגיעו לפרקם השתוקקו להתחתן. בינתיים משפחת מארסייה ירדה מנכסיה ואביה של איזבל אסר את הנישואין. דיאגו הצליח להגיע להסכם עם אביה של איזבל שאם הוא יעזוב את טרואל ל-5 שנים ויצבור הון אזי כשיחזור, יסכים האב לחתונתו עם אהובת ליבו איזבל. ביום האחרון של 5 השנים אביה של איזבל השיא אותה לאציל דון פדרו. מייד בתום החתונה,הופיע בשער העיר דיאגו מארסייה, כשהוא עשיר מאד ונכון להינשא לאיזבל. דיאגו לא ספר בדיוק את הימים, כמו אביה של איזבל וכשנודע לו דבר חתונתה של איזבל הוא נפל לרגליה והתחנן שתינשא לו, אך כאישה נשואה היא לא יכלה להיעתר כמובן לבקשתו וגם כאשר ביקש רק נשיקה – סירבה איזבל. דיאגו לא יכול היה לשאת את הפרידה מאהובתו, נפל לרגלי אהובתו ונפח את נשמתו. למחרת בזמן הלוויה, הופיעה איזבל, לבושה בבגדי כלה, התקרבה לארונו של דיאגו ולעיני כולם נשקה לו ומתה.שני הנאהבים שלא יכלו לממש את אהבתם, הינו סיפור המלהיב מאז את דמיונם של התושבים, אבל גם כמו שרק הספרדים יודעים, מהווה גם סיבה למסיבה.

מסע החתונה -

ההלוויה

עוף דורס עם ראש של אדם...

פפארצי

גם אני השתלבתי

ובנימה אישית: הגענו לעיר בדרכנו לסרגוסה, לאחר שבמקרה סיפרה לנו פטרישה על החגיגה המיוחדת בסוף השבוע של ה-17.2. חוץ מההתלהבות שלנו לשוטט ברחובות ולספוג את אווירת ימי הביניים ששרתה בכל העיר, ידענו רק במעורפל שיש כאן סיפור אהבה כמו רומיאו ויוליה. כאשר הציגו על הבמה את הסיפור, בספרדית כמובן, ניסינו בן זוגי ואני לפענח את המתרחש על פי הידוע לנו וחיכינו שסופם של איזבל ודיאגו יהיה כסופם של רומיאו ויוליה (סכין, רעל ועוד מיני מרעין בישין), אבל ייחסנו את הגרסה השונה לפערי השפה וההבנה שבין ספרדית, אנגלית ועברית. הייתכן שסיפור זה היוה השראה לשקספיר בסיפור רומיאו ויוליה שלו ולא להיפך, כפי  שחשבנו? האירוע הטרגי של איזבל ודיאגו התרחש בשנת 1217. שיקספיר מיקם את עלילת רומיאו ויוליה במאה ה-13 וכתב את מחזותיו בין השנים 1586 ל- 1616.

ועוד בנימה אישית:סביב כיכר הקתדראלה, בה עמדה הבמה והוצג המחזה, עומדים בניינים עתיקים עם גזוזטרות מעוטרות. כאשר תושבי העיר בלבוש של אצילים ונסיכות עמדו על המרפסות והסתכלו על המחזה, צף ועלה בזיכרוני שירו של שאול טשרנחובסקי "בת הרב ואימה". הבלדה נכתבה בעקבות פרעות אכזריות באוקראינה, בעקבות אנטישמיות חזקה שהתפתחה באירופה עוד בימי הביניים (ותודה לאירית).

מתוך השיר:

אִמִּי, אִמִּי, אוֹמֵר הוּא לִי

יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁש.
יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב,
תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.

בִּתִּי, בִּתִּי, בִּרְבִיד זָהָב,
עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁש,
בָּךְ יִסְתַּכֵּל מִן הַגְּזוּזְטְרָה,
כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.

אמי, אמי, הנה הוא שוב,
הנה הוא האביר
הוא פה ביום, הוא פה בליל
נחבא בצל הקיר.

בתי, בתי, אוי ואבוי.
אוי לי, ולך אבוי.
יואר היום ראה אותך
אותו אביר הגוי.

אמי, אמי, אומר הוא לי
ארור עמי מאל
בעולם הזה, בעולם הבא,
חלאת יושבי תבל.

בתי, בתי, ארור האיש
אשר יקבנו אל.
בת רבנים עשרים דורות
את בת רב בישראל.

אמי, אמי, אומר הוא לי
קסום קסמתי לו
אינו אוכל, אינו ישן,
אבד יומו, לילו.

בתי, בתי, אוי ואבוי.
אוי לי, ולך אבוי.
סגר עלינו המצור
סגר מצאת מבור.

אמי, אמי, אומר הוא לי,
ירבה רקמה ושש.
יתלה עלי רביד זהב,
תאכלן קנאה כאש

בתי, בתי, ברבידזהב
עוטה רקמה ושש
בך יסתכל מן הגזוזטרה
כי יזרקוךבאשותודה לזאביק על התמונות הנפלאות שצילם

הנוף מול ביתנו - ללא מילים

אודות ואלנסיה העיר Sobre València

Valencia  

ואלנסיה (בספרדית ובואלנסית: València) היא עיר נמל במזרחה של ספרד. מקור השם מהמילה valen: ערכי, ראוי. ואלנסיה היא הבירה והעיר המאוכלסת ביותר בקהילה האוטונומית ואלנסיה, שבה שלוש פרובינציות: קסטלון (Castellon), ואלנסיה (Valencia) ואליקנטה (Alicante). במחוזות אלו חיים יותר מארבעה מיליון נפש. ואלנסיה היא העיר השלישית בגודלה בספרד, וה-22 בגודלה באיחוד האירופי ונמצאת לחוף הים התיכון, בערך באמצע החוף המזרחי של ספרד.

אז:

ואלנסיה נוסדה על ידי הרומאים ב-137 לפנה"ס, במקום של עיר איברית קדומה סמוך לנהר הטוריה.
לאורך ההיסטוריה שלה הושפעה מתרבויות רבות: הרומאים, הוויזיגותים, המורים והאראגונים. כל אלו עשו את העיר למרכז תרבותי וכלכלי חשוב.

במאה ה-8 לספירה, הופיעו בספרד מוסלמים ממוצא ערבי בהנהגתו של עבד אל רחמן, צאצא לבית אומיה, שושלת מלוכה מוסלמית. הוא הגיע לקורדובה כאשר לצידו פמליה גדולה ומפוארת, רובם נאמנים לשלטון אומיה. בהגיעו לספרד, נאלץ להילחם לא מעט על שלטונו.

בימי בית אומיה הייתה ספרד (שנקראה אל- אנדלוס) ממלכה משגשגת ביותר. חינוך חינם לעניים, יחסי שלום עם בני דתות אחרות בתוך ספרד, ספריות, אוניברסיטה מוסלמית ראשונה מסוגה, ומסחר פורה גרמו לספרד להיות הממלכה המצליחה ביותר באירופה. עם זאת, התרבות המקומית הושפעה עמוקות מימי השלטון הרומאי ומימי השלטון הוויזיגותי.

ראשיתה של ואלנסיה עם זהות משלה כמדינה עם שלטון עצמי, עם מוסדות משלה ופרלמנט, חלה כאשר ג'יימס הראשון, מלך אראגון כבש והחזיר את ולנסיה לידי הנוצרים מידי המורים וייסד ב-1238 את ממלכת ואלנסיה.

במאות ה -15 וה -16, הפכה ואלנסיה אחת המעצמות הכלכליות הגדולות על חוף הים התיכון. היתה זו תקופה של תור הזהב של ואלנסיה. לאחר ימי הביניים נעצרה בפתאומיות צמיחתה הכלכלית של העיר  והחלה שקיעתה במקביל לשקיעתה של ספרד. במאה ה-19 ספרד איבדה את מושבותיה מעבר לים,  בתחילת המאה נאפוליון ריסק אותה והשליט לזמן מה את אחיו ז'וזף כמלך; בשנת 1874, אלפונסו  XII הוכרז מלך חוקתי על סגונטו (Sagunto)  צפונית לואלנסיה.

ספרד המשיכה בשקיעתה, ובתחילת המאה ה-20 כבר נחשבה למדינה נחשלת. בשנת 1931 הודח מלכה האחרון של ספרד ותמו 439 שנות שלטון מלוכני בספרד (1492- 1931).

בשנת 1936 פרצה מלחמת אזרחים בספרד בין "הלאומנים" בראשותו של הגנרל פרנקו לבין "הרפובליקאים". המלחמה הסתיימה בשנת 1939 בניצחון "הלאומנים". ואלנסיה הייתה בירת ספרד הרפובליקנית במהלך מלחמת האזרחים בספרד בין החודשים נובמבר 1936 ואוקטובר 1937.

בימיו האחרונים, ביקש פרנקו מחואן קרלוס, נכדו של אלפונסו ה-13, אחרון מלכי ספרד, להיות יורשו לאחר מותו ולהנהיג מלוכה חוקתית בספרד. פרנקו עצמו הלך לעולמו בשנת 1975; ואכן ,לאחר מותו של פרנקו, עלה חואן קרלוס למלוכה והביע את תמיכתו בדמוקרטיה. ב-1978 חוקקה החוקה הספרדית. ב-1982 הצטרפה ספרד לנאט"ו וב-1986 לאיחוד האירופי.

כאשר הדמוקרטיה הושבה על כנה, ניתן בשנת 1982 למחוז ואלנסיה הסטאטוס האוטונומי הנוכחי.

היום:

ההיסטוריה של העיר, עכשיו בירת מחוז ואלנסיה, היא עשירה ומגוונת, ומעידה על המורשת המפוארת אשר הפכה אותה לאחת הערים הגדולות בספרד הן ברמה התרבותית והן ברמה הכלכלית.

ואלנסיה היא חבל ארץ משגשג ובו פרדסים, כרמים ושדות אורז. כיום ניתן לראות כיצד האורבניזציה והתעשייה נוגסות פיסה אחר פיסה מהאדמות החקלאיות. התעשיות החשובות הן טקסטיל, צעצועים ומוצרי הנעלה וכן ייצור של קרמיקה ייחודית. אולם בעיר עצמה בתי החרושת הישנים נסגרו  ולזכרם הושארו ארובות אבן אדומה ששימשו את בתי החרושת, כמצבות ארוכות צוואר הפזורות ברחבי העיר. ואלנסיה של ימינו חייבת את המערכת החקלאית הענפה שיש בה למוסלמים. הם בנו מערכות השקיה מסועפות ופיתחו את גידול האורז והתפוזים. במערב לכיוון ההרים, מגדלים בעיקר גפנים המשמשים מקור לתעשיית היין.

שפה - השפה אותה דוברים תושבי ואלנסיה היא השפה הואלנסית (Valenciano) שהיא דיאלקט מקומי של השפה הקטלאנית.

מאז 1991, ראש העיר של ולנסיה היא ריטה ברברה נולה      Rita Barberá Nolla

   

                            

                                   סמל העיר                                        דגל העיר